מה לעשות כאשר כלב תוקף אותנו? האם מותר לעשות שימוש בנשק לצורך עצירת בעל חיים תוקפני? ברוב המקרים ששאלה זו עלתה בפייסבוק, נראה כי רוב המגיבים סברו שכן. שאלה דומה שנשאלת לעתים היא, האם מותר לעשות שימוש בנשק במקרה של שוד מזוין? במקרה זה דווקא הרוב סוברים כי עדיף לתת לשודד לקחת את הכסף ולא לעשות שימוש בנשק.
שאלות אלה ודומות להן, על שימוש בנשק במקרים שאינם לאומניים, ולעתים גם אינם מסכני חיים באופן מיידי (כמו למשל אונס, או חטיפה, או ניסיון לחטוף את הנשק מאיתנו נשאלות כל הזמן בקבוצות שונות של אזרחים חמושים. אענה על השאלות האלה יחדיו:
החוק מתיר לנו להתגונן (באופן כללי) מפני תקיפה, לפי הוראות סייג ההגנה העצמית שקיים בחוק העונשין. הסייג מגן עלינו מאחריות פלילית לגבי מעשה שעשינו כהגנה עצמית מפני תקיפה. זאת, מאוד בתמציתיות (אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה על סייג ההגנה העצמית ברשומות קודמות שלי).
לגבי שימוש בנשק, עקרון המידתיות מתיר לנו לעשות בנשק חם שימוש לצורך הגנה עצמית, רק כאשר נשקפת סכנת חיים ממשית ומוחשית, שאין דרך אחרת לעצור אותה. זאת, לאחר שמיצינו את כל האפשרויות האחרות, וגם אז באופן מושכל, תוך הפעלת שיקול דעת ועצירת הירי ברגע שחלפה הסכנה.
החוק לא מפרט שסכנת החיים הזו, צריכה להגיע ממקור לאומני ולא פלילי. הוא גם לא קובע שהסכנה יכולה להגיע רק ממקור אנושי ולא ממקור אחר, דוגמת בעל חיים. עם זאת, בכל מקרה ומקרה - יש להפעיל שיקול דעת ולחפש אלטרנטיבות.
במקרה של בעל חיים תוקף - יש לבחון האם הבעלים שלו (במקרה שמדובר בכלב למשל) נמצא באזור וניתן להזעיק אותו. גם צריך לשקול האם מדובר בסכנת חיים ממשית. כך למשל אם כלב מסוג פינצ'ר או פקינז תוקף אותי ומנסה לנשוך אותי - קרוב לוודאי שאין סכנת חיים. לעומת זאת, אם מדובר בכלב מאחד משמונת הסוגים שהוגדרו בחוק כמסוכנים - קל להניח שסכנת החיים גדולה יותר.
עדיין אין הדבר פותר אותי מניסיון למצוא פתרונות אחרים כמו לברוח, לעבור גדר, או אולי גם שימוש באמצעים אחרים (תרסיס פלפל למשל, אם יש).
זהו הדין גם לגבי שוד מזוין. החוק אינו מצפה ממני להניח ששודד שמצמיד סכין לצווארי אכן יתרצה מקבלת הארנק ולא ישסף את גרוני. כך גם שודד שמאיים עליי בנשק חם. עם זאת, ישנם מקרים שבהם מדובר בשוד "בעצימות נמוכה", שלא באמת נשקפת סכנת חיים והדבר ברור. צריך להפעיל שיקול דעת. השימוש בנשק חם לצורך הגנה עצמית הוא נגזרת של סכנת החיים שבה אני נתון, ולא נגזרת של עבירת הרכוש שמבוצעת כרגע.
למען הסר ספק מותר להתגונן גם מעבירת רכוש "רגילה" שאינה מסכנת חיים (למשל, אם מנסים לגנוב לי את התיק) אבל לא באמצעות שימוש בנשק, אלא באופן מידתי. מותר לעמוד על הזכויות שלנו ולשמור על החפצים שלנו ואין חובה לעמוד מנגד בשעה שעבריין גורם לי נזק. אבל השימוש בנשק יישמר רק לסכנת חיים ממשית, כשאין דרך אחרת למנוע אותה.
שאלה אחרונה, שנשאלתי לא מעט בנושא זה: האם מותר לעשות שימוש בנשק, כאשר מנסים לחטוף לי את האקדח או לגנוב אותו?
ובכן, גם פה, אין לי שום סיבה להניח שמי שמנסה לחטוף לי את הנשק הוא בחור חביב בעל אוסף של אקדחים על הקיר, שרוצה להגדיל את האוסף שלו. ברור כי מי שמנסה לחטוף מאיתנו נשק חם בכוח - מעוניין לעשות בו שימוש. גם במקרה זה - מותר לעשות שימוש מידתי בנשק, כדי למנוע את החטיפה שלו. עם זאת - ברגע שהחטיפה נעצרה והסכנה חלפה לא ניתן להמשיך לירות. יש לעצור את השימוש בירי, להזעיק עזרה ולהעביר את החשוד לידי המשטרה.
ובהערת אגב לסיום כך גם לגבי שלמות הגוף. אישה שחלילה נאנסת ע"י אנס גם היא לא צריכה להניח שהוא ישאיר אותה בחיים לאחר מכן, ומותר לה לעשות שימוש מידתי בנשק (כולל ירי) כדי למנוע או לעצור את האונס שלה. וכמובן הוא הדין כדי למנוע חטיפה שלנו או של אחרים (רק יש להיזהר, כיוון שיש טרנד של "חטיפות" נשים לצורך הצעת נישואין. בתקופה זו הייתי ממליץ לדבוק בהצעות נישואין יותר מסורתיות, כדי לא לסכל את החתונה עוד לפני שקרתה).
על הכותב:
עו"ד דורון ברקת הוא שותף במשרד עורכי הדין "קרניאל ושות", מתמחה במשפט פלילי, מינהלי ורישוי נשק. עו"ד ברקת הוא גם מדריך ירי פעיל ויו"ר עמותת "ארקוס קליעה הישגית", הפועלת לקידום ענפי קליעה הישגית בארץ. עו"ד ברקת אף משמש כמרצה וכמדריך בקורסי מדריכי ירי, מפקחי מטווח, מנב"טים ועוד.